"…ואיזה מסכנים האוהדים -שאוכלים להם ת'לב….סע לאט". דומה כי זה אחד המשפטים המוכרים ביותר שכתב אריק איינשטיין המנוח באחד משיריו האהובים – "סע לאט". השיר מזכיר לנו לא רק ימים של ארץ ישראל הישנה והטובה, כי אם גם תקופות שבהן הספורט ההישגי והתחרותי התרכזו בדבר אחד- בספורט.
עם זאת, בישראל 2023 אנו ממשיכים להיחשף לצערי, מעת לעת, למקרי אלימות קשים במיוחד ברחבי המדינה: בין אם זה אלימות בכבישי המדינה שמסתיימים בפציעות ובמקרי מוות, בין אם זו אלימות כלפי צוותים רפואיים שכל משימתם היא להציל חיים ובין אם בביטוי האלימות מצד אוהדים במגרשי הספורט. "הקומץ האלים" של האוהדים הסוררים, כפי שהם מכונים מעת לעת, מכתיבים אגב כך את תדמיתם של חלק מענפי הספורט בישראל, בדגש על ענף הכדורגל.
נכון, זליגת האלימות אל המגרשים אינה תופעה חדשה, כי אם "ירושה" שמקבל שר הספורט החדש, מיקי זוהר, לטיפול במשמרת שלו. "אני מתכוון להביא תוכנית חירום לאומית בנושא זה, אותה נגבש יחד כדי להילחם בתופעת האלימות במגרשים”. כך הצהיר היום השר זוהר והוסיף: "אני באמת סבור שזו אחת מהמשימות הכי חשובות שלנו כממשלה".
בתקשורת דווח לפני שעה קלה כי השר פנה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר המשפטים יריב לוין ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כדי שיהיו מעורבים בפיתוח תכנית ראויה שתצליח למגר את האלימות במשחקים הספורטיביים ולשמור על שלומם של האוהדים שבסך הכל באו לעודד את הקבוצה האהובה עליהם.
לאחרונה נשמעות דעות התומכות בהקשחת הענישה כלפי אוהדי כדורגל אלימים לצד ניסיונות של גורמים שונים במשרד הספורט ובמנהלת הליגות לכדורגל להילחם בתופעת האלימות במגרשים על ידי מתן קנסות מנהלתיים והרחקת אוהדים מתפרעים.
מחקרים שונים שנערכו במדינות שונות בעולם המחישו כי התמקדות בהרתעה בלבד לא מסייעת בהתמודדות עם תופעת האלימות לאורך זמן, במידה ולא נעשית פעולה הוליסטית רב מערכתית. על כן, לצורך הצלחת התוכנית למיגור האלימות, מקיפה ככל שתהיה, יש להידרש למספר נקודות חשובות.
ראשית, יש לטפל באוהדים אלימים באמצעות שינויים בחקיקה ובמערכות אכיפת החוק השונות. יש צורך ביכולת לאכיפה וענישה ממוקדת כנגד אוהדים בזמן אמת, שתגיע גם דרך שימוש בעזרים טכנולוגיים שונים.
שנית, אם רוצים באמת להילחם בקומץ האלים צריך להשתמש במצלמות במעגל סגור. באותו רגע שבו נזרקת האבוקה האוהד הזורק מצולם ואפשר לזהות אותו. אפשר לשלוח אליו סדרנים ולהוציא אותו החוצה באופן נקודתי. אם לא רוצים לגרום לבלגן בזמן אמת במשחק, אפשר לזהות היכן ישב כל אוהד ולשלוח אליו למחרת הבייתה הזמנה לדין או קנס..
אך חשוב לציין ולזכור כי החלק הארי של אוהדי הכדורגל בישראל אינם אלימים ויש להימנע, ככל הניתן, מתיוג של יציעים שלמים וקהילות שלמות של אוהדים כ"עושי צרות". על ההתאחדות לכדורגל, המנהלת וגופי האכיפה השונים לקיים שיח משותף הבנוי עם האוהדים ולהגיע להסכמות מקובלות. שיח המבוסס על אמון הדדי.
כאשר מדובר באלפי אוהדי כדורגל, אשר בסך הכול מעוניינים לצפות בקבוצתם האהודה, הרי שאין למהר ולנקוט פתרונות מהירים הדוגלים אך ורק במדיניות של אפס סובלנות.
במקביל למלחמה באוהדים האלימים, יש לעודד הגעה של גורמים נורמטיביים נוספים אל היציעים על ידי הוזלת כרטיסי משפחות, שיפור תנאי הצפייה והיחס אל האוהדים מן השורה. למשל: שיפור אמצעי התחבורה אל האצטדיונים, הוזלת מחירי הכרטיסים והקדמת משחקים הנערכים בשעות מאוחרות ומקשות, נכון להיום, על הגעת ילדים צעירים אל המגרשים.
המשפט "להיות עם חופשי בארצנו" מההמנון הלאומי תקף לא רק על הביטחון שלנו במדינה, כי אם גם לזכות שלנו לביטחון במרחב הציבורי וכן, זה כולל גם את מגרשי הכדורגל ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא ד"ר עופר מוכתר, קרימינולוג ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.