האקדמית חמדת אירחה השבוע סטודנטים ואנשי סגל ממכללות לחינוך מכל הארץ במסגרת התוכנית "יוצרים עתיד", ליום למידה שעסק ביצירת מנהיגות חינוכית וטיפוח חוסן במערכת החינוך בחברה הישראלית.
כ-100 סטודנטים וסטודנטיות, לצד חברות וחברי סגל, ממוסדות אקדמיים להכשרת מורים מכל רחבי הארץ התארחו השבוע בקמפוס האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ליום למידה משותף במסגרת התוכנית הארצית 'יוצרים עתיד'. בין המשתתפים היו נציגים מהאוניברסיטה העברית, מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה האקדמית בית ברל, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ומכללת סכנין.
המוקד של יום הלמידה היה העמקה ב'פדגוגיה של חוסן', המשנה החינוכית שפותחה באקדמית חמדת, כגישה הרואה במורות ובמורים – ובכל איש חינוך – גורם משמעותי בבניית החוסן של התלמידים וטיפוח תחושת מסוגלות ויכולת לפרוץ תקרות זכוכית. יום הלמידה כלל מפגשי שיח קבוצתיים, הרצאות ודיונים מקצועיים, וכן פעילות שהובילו הסטודנטיות מתוכנית המצוינות 'רום' באקדמית חמדת, ועסקה באופן יישומי בשאלות של חוסן, משמעות ותפקידו של איש החינוך במציאות הנוכחית.
'יוצרים עתיד' היא יוזמה חינוכית בין-מוסדית להכשרת נשות ואנשי חינוך צעירים, המחויבים לקידום חברה אזרחית וביקורתית באמצעות זירת החינוך. התוכנית הוקמה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר במסגרת תוכנית מנדל למנהיגות באקדמיה, מתוך הבנה כי למורות ולמורים ישנו תפקיד משמעותי בעיצוב החברה הישראלית, והשדה החינוכי הינו מרחב מרכזי לעיצוב תודעת אחריות חברתית ומעורבות פעילה.
"המפגש נועד בראש ובראשונה לייצר שיח מקצועי משותף בין סטודנטים וסגל ממוסדות שונים, סביב שאלת תפקידו של איש החינוך בתקופה מורכבת", ציינה ד"ר ציפי בבצי'ק, ראש תוכנית המצוינות 'רום' באקדמית חמדת. "הבחירה לעסוק בפדגוגיה של חוסן נובעת מהבנה שמדובר בכלי יסוד בהכשרת המורים היום. עבור הסטודנטיות שלקחו חלק פעיל בהובלת הלמידה, זו הייתה הזדמנות להיות שותפות ולא רק לומדות, ערך שחשוב לנו מאוד להעמיק".
נשיא המכללה פרופ' חיים שקד, התייחס לאירוח ולמשמעות הרחבה של היום: "האקדמית חמדת רואה חשיבות רבה בפתיחת שעריה למפגשים בין-מוסדיים ובהעמקת שיח מקצועי משותף. פדגוגיה של חוסן היא תוצר של עשייה חינוכית מתמשכת בשטח, והמפגש הזה המחיש כיצד ניתן לתרגם משנה חינוכית לעבודה מערכתית בעלת תרומה ממשית לחברה הישראלית".
ד"ר ורד רזניק וד"ר יעל גולן, מקימות התוכנית ציינו כי המפגש הדגיש את הערך שבהגעה לשטח ובחיבור בין מוסדות, אנשים ותפיסות חינוכיות שונות. "עצם המפגש כאן בנגב המערבי, בתקופה הזו, תרם להבנה עמוקה יותר של הקשר בין חינוך, קהילה ומציאות של חיים מורכבים. המפגש השאיר טעם של עוד השראה ועוד שיח".