למעלה ממיליון ושבעה מאות אלף שקלים לאישה שריסקה את כף ידה במכונה במפעל בדרום את האישה ייצג עורך הדין איל כהן.
לפני מספר שנים התבקשה האישה בשנות ה- 40 לחייה תושבת אזור קריית מלאכי לבדוק את טמפרטורת המים במכונה לעירבול וניקיון מזון במפעל בו עבדה באזור הדרום. העובדת התבקשה לבצע בדיקה זאת באמצעות מדחום אותו נדרשה להכניס לתוך המכונה.
ביום האירוע, הייתה הנפגעת לבושה בחלוק עבודה, כנדרש ממנה במקום עבודתה, וכאשר הכניסה את ידה לבדיקת הטמפרטורה במכונת העירבול נתפס שרוול החלוק שלבשה במכונה וזו משכה את ידה לתוך המכונה עצמה.
הנזק היה רב, האישה החלה לצעוק אולם לצערה לא יכלה לעצור את המכונה שכן המפסק שיועד לכך הותקן במקום גבוה ללא כל גישה לנפגעת ורק במזל למשמע הצעקות עובדי המקום מיהרו לעצור את המכונה ולהגיש לה סיוע. מיד לאחר המקרה פונתה האישה לבית החולים "ברזילי" באשקלון לקבלת טיפול רפואי.
בבית החולים נקבע כי בעקבות המקרה היא סובלת משבר מעיכה ומשברים נוספים בכף היד, היא אף עברה ניתוח לאיחוי השברים ולאחר מכן המשיכה את הטיפול השוטף בה בקופת החולים ועברה לא מעט טיפולים לרבות טיפולי ריפוי בעיסוק לנסות להטיב את מצבה.
בצר לה פנתה האישה לעורך הדין איל כהן – ממשרד עורכי הדין כהן-קריסי – המתמחים בדיני נזיקין בכדי שיסייע לה. עורך דין כהן פעל בשני מישורים :
ראשית, פנה עו"ד כהן לביטוח הלאומי ולאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ייצג אותה במספר וועדות אשר קבעו לה נכויות שזיכו אותה בגמלה חודשית קבועה בשיעור של אלפי שקלים מדי חודש בחודשו עד גיל הפנסיה בשווי של למעלה מ-1.6 מיליון שקלים.
שנית, ולאחר סיום ההליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעה נגד המעסיק של האישה וכנגד חברת הפיקוח שפעלה במפעל בתביעה לרשלנות עקב המפגע שגרם לפגיעתה, והיעדר פיקוח ראוי שהיה יכול למנוע את התאונה.
בעניין זה טען בכתב התביעה עו"ד כהן, בין השאר, כי "הנתבעות לא דאגו לקיום מערכת בטיחות ו/או חיישן העוצר את פעילות המכונה במקרה של תפיסת גורם חיצוני, הנתבעות נהגו ברשלנות בכך שלא הותקן מד טמפרטורה למים והנהיגה שיטת עבודה לקויה בה התובעת נדרשה לבדוק האם המים במכונה קרים מספיק באופן ידני".
כן תבע עו"ד כהן לפצות את האישה בגין הנזקים שנגרמו לה בעבר ובעתיד לרבות בגין "הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד כולל הוצאות על טיפולים אלטרנטיביים, הוצאות שיקום, עזרה וסיעוד בעבר ובעתיד, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד לרבות אובדן כושר השתכרות וזכויות סוציאליות, צער כאב וסבל".
במהלך ההליכים התברר כי חברת הפיקוח נתנה לא מעט התראות למעבידה של הנפגעת לתקן ליקויים במקום אולם הנתבעת בחרה להתעלם מהם עד שלבסוף החברה המפקחת הפסיקה את עבודתה במקום, ולפיכך טענה זו כי אין לה כל אחריות לפצות את הנפגעת וכי האחריות לפצותה, אם בכלל, רובצת על מעסיקתה – עמדה זו התקבלה על ידי בית המשפט.
זה המקום לציין כי בתביעות מעין אלו, אם הנזק של התובע אינו מגיע לסך הפיצוי שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, ובענייננו נזק של מעל 1.6 מיליון ₪, התביעה "נבלעת", והנתבע, ככל שהוא המעסיק של הנפגע, אינו משלם דבר. וכך נטען כי זה המקרה – הן ע"י בית המשפט והן על ידי הנתבעות.
על אף האמור, ועל אף שבית משפט סבר כי החברה המפקחת אינה חייבת לשלם דבר וכי התביעה "נבלעת" בתשלומי הביטוח הלאומי, הצליח עו"ד כהן לקבל פיצוי נוסף בסך של 100 אלף ₪ נוספים ששולמו ע"י שתי הנתבעות לידי הנפגעת כך שכלל הפיצוי אותו זכתה הנפגעת לקבל עמד ע"ס של יותר מ- 1.7מיליון ₪.